מה אסור לעקל בהוצאה לפועל 2026
הסכומים המוגנים בחוק והרכוש שאי אפשר לגעת בו
עיקול משכורת, עיקול בבנק, עיקול מיטלטלין בבית. החוק קובע רצפה שאי אפשר לרדת ממנה, וגם רשימה ארוכה של רכוש וכספים שצו עיקול פשוט לא חל עליהם. כאן הסכומים המדויקים לשנת 2026, ומה מגישים כשעיקול חרג מהם.

בקצרה: גם כשיש נגדכם תיק פתוח, אסור לעקל את כל מה שיש לכם. מהמשכורת חייב להישאר סכום מינימלי שנקבע לפי המצב המשפחתי, מ-2,596 ש”ח לחייב יחיד ועד 5,289 ש”ח להורה עצמאי עם שני ילדים, ואם הסכום הזה גבוה מ-80% מהנטו, משאירים 80% מהנטו. בנוסף יש רשימה של רכוש וכספים שצו עיקול אינו חל עליהם כלל.
כמה אנשים באמת נמצאים שם, ומה זה אומר עליכם
מי שמקבל הודעת עיקול ראשונה בחיים נוטה לחשוב שקרה לו משהו נדיר. הנתונים אומרים אחרת. לפי דוח הפעילות של רשות האכיפה והגבייה לשנת 2025, שפורסם באפריל 2026, מלאי תיקי ההוצאה לפועל בישראל עומד על 1,945,329 תיקים פתוחים, והם מתנהלים נגד 560,894 חייבים. כ-89% מהם חייבים פרטיים, ואצל כ-21% מהחייבים סכום החוב בפתיחת התיק היה נמוך מ-5,000 ש”ח.
נתון נוסף מאותו דוח מסביר למה כל כך הרבה חייבים משלמים יותר ממה שהחוק מחייב אותם. 255,441 חייבים, כמעט מחצית מכלל החייבים, מחזיקים תיק אחד בלבד, כלומר מדובר באירוע נקודתי ולא בקריסה כלכלית. ובכל זאת, רוב האנשים האלה מתמודדים מול הליך שהצד השני שלו מנוהל בידי מקצוענים.
מקור: רשות האכיפה והגבייה, דוח פעילות לשנת 2025 (אפריל 2026).
הסכום שחייב להישאר מהמשכורת, טבלת 2026
כשמוטל עיקול על שכר עבודה, אי אפשר לעקל את כל השכר. החוק קובע סכום מינימלי שיש להשאיר בידי העובד, והוא נגזר מהמצב המשפחתי, בדומה לאופן שבו מחושבת גמלת הבטחת הכנסה. אלה הסכומים נכון לשנת 2026.
| מצב משפחתי | שיישאר בידי העובד, שכר חודשי | שיישאר בידי העובד, שכר יומי |
|---|---|---|
| יחיד או יחידה | 2,596 ש”ח | 103.82 ש”ח |
| שני בני זוג | 3,893 ש”ח | 155.73 ש”ח |
| שני בני זוג עם ילד | 4,516 ש”ח | 180.65 ש”ח |
| שני בני זוג עם 2 ילדים ומעלה | 5,139 ש”ח | 205.56 ש”ח |
| הורה עצמאי עם ילד | 4,250 ש”ח | 170.01 ש”ח |
| הורה עצמאי עם 2 ילדים ומעלה | 5,289 ש”ח | 211.54 ש”ח |
מקור: כל-זכות, “שכר עבודה שלא ניתן לעקל או לשעבד” (עודכן 11 במאי 2026). הסכומים בטבלה מבוססים על חישוב מדויק ובפועל הם עשויים להתעגל לשקל הקרוב.
כלל ה-80% שמשנה את התמונה אצל שכר נמוך
הטבלה היא רק חצי מהכלל. אם הסכום המוגן גבוה מ-80% משכר הנטו, לא משאירים את סכום הטבלה אלא 80% מהנטו, כלומר מותר לעקל 20% בלבד. אם הסכום המוגן נמוך מ-80% מהנטו, משאירים את סכום הטבלה ואת היתרה אפשר לעקל. ואם שכר הנטו המלא נמוך מהסכום שבטבלה, לא ניתן לעקל את המשכורת כלל, כפי שנקבע בהחלטת רשם ההוצאה לפועל בקריות.
שכר נטו לעניין הזה הוא השכר אחרי ניכויי מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות וכל ניכוי אחר שהמעסיק חייב לנכות לפי חוק. עובד שעתי, עובד לפי תוצרת ועובד שמשולם עבור עבודה מסוימת, מחשבים לו שכר יומי לפי כללי החישוב שבחוק ומשווים אותו לעמודה היומית בטבלה.
מה קורה כשהשכר כבר הופקד בבנק
ההגנה על השכר ממשיכה גם אחרי ההפקדה, אבל לזמן מוגבל. כששכר משולם דרך מוסד בנקאי או בנק הדואר, וכן דרך חברת תשלומים או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, ההגבלה על העיקול חלה על אותו שכר למשך חודש ימים מיום ההפקדה. אחרי החודש הזה, כסף שנשאר בחשבון ולא נמשך, ניתן לעיקול ככל יתרה אחרת. זו הסיבה שחייב שמנהל חשבון מעוקל צריך לדעת בדיוק מתי נכנס השכר.
החריג היחיד לכלל, תיק מזונות
ההגנה על השכר אינה חלה בתיק מזונות. כשהחוב הוא מזונות שמגיעים מהחייב לבן או בת זוגו, לילדו או להורהו, ניתן לעקל את מלוא השכר. אותו היגיון חל על כספים שמוחזקים אצל צד שלישי, שגם הם ניתנים לעיקול מלא בתיק כזה. זהו החריג הרחב ביותר בכל הנושא, והוא מפתיע חייבים רבים שמניחים שהרצפה בטבלה מגינה עליהם בכל מקרה.
מבחינת היקף, מלאי תיקי המזונות בסוף שנת 2025 עמד על 64,967 תיקים פתוחים, מתוכם 41,399 תיקים שהזוכה בהם הוא המוסד לביטוח לאומי, כלומר כ-72% מהתיקים. כשהמוסד משלם קצבת מזונות לזכאית, הוא נכנס בנעליה וגובה מהחייב. בתיקים כאלה אין מולכם צד פרטי שאפשר להגיע איתו לפשרה בטלפון, אלא גוף שפועל לפי נהלים.
מקור: רשות האכיפה והגבייה, דוח פעילות לשנת 2025; כל-זכות, “נכסים וכספים שאסור לעקל בהוצאה לפועל” (עודכן 21 באפריל 2026).
רכוש שאסור לעקל, גם כשיש צו על כל הנכסים
גם כשניתן צו לעיקול כל נכסי החייב, הצו אינו חל על רשימה של מיטלטלין שהחוק הוציא מתחולתו. זו אינה רשימה כללית של דברים שקשה לקחת, אלא רשימה סגורה שכתובה בחוק ההוצאה לפועל.
- צורכי אוכל למחיית החייב ובני משפחתו ל-30 יום.
- ריהוט, מיטות, כלי מיטה, מערכות בגדים, כלי אוכל וכלי מטבח שנמצאים בשימוש החייב ובני משפחתו שגרים איתו, וכן ציוד רפואי ותרופות.
- טלפונים ניידים ומחשבים אישיים בשימוש הבית, אלא אם הם משמשים עסק שהחייב מנהל מביתו.
- תשמישי קדושה, כולל אביזרים בבית תפילה שנועדו לאפשר קיום תפילה באופן סביר.
- כלי עבודה ובעלי חיים שבלעדיהם החייב אינו יכול להתפרנס, כשהשווי אינו עולה על 5,000 ש”ח, ושווי המיטלטלין האחרים אינו עולה על 1,300 ש”ח.
- כלים ומכשירים שנחוצים לאדם עם מוגבלות בגלל נכותו, למשל מכשיר שמיעה או כלב נחייה.
- חיות מחמד.
- פריט אחד מכל סוג מתוך ארבעה: מכשיר טלוויזיה בשווי שאינו עולה על 500 ש”ח או מכשיר רדיו עד 150 ש”ח, מדפסת עד 200 ש”ח, טלפון נייח עד 150 ש”ח ומכונת כביסה עד 1,000 ש”ח.
לרשימה הזו יש חריג אחד שחוזר כמעט בכל סעיף. אם החוב עצמו נובע מרכישת אותו פריט, למשל חוב לחנות שממנה נקנתה מכונת הכביסה, ההגנה נופלת ומותר לעקל אותו.
מקור: כל-זכות, “נכסים וכספים שאסור לעקל בהוצאה לפועל” (עודכן 21 באפריל 2026); חוק ההוצאה לפועל, התשכ”ז-1967.
כספים שמוחזקים אצל צד שלישי
עיקול אצל צד שלישי הוא ההליך שתופס כספים שמגיעים לחייב מגורם אחר, בדרך כלל הבנק או המעסיק. ככלל, נכס שאסור לעקל אצל החייב אסור לעיקול גם כשהוא מוחזק אצל אחר, ולצד זה החוק מפרט מקרים נוספים שבהם הכסף מוגן.
- מזונות שמגיעים לחייב לפי פסק דין או לפי הסכם שאושר בבית משפט.
- חלק משכר העבודה עד לסכום הפטור מעיקול שבטבלה למעלה.
- מענק עבודה מרשות המסים, מס הכנסה שלילי, במשך 90 ימים מהמועד שהועבר לחשבון.
- כספים שמגיעים לחייב שאינו עובד בשכר, עד גובה שכר העבודה הפטור מעיקול.
- קצבת פנסיה תקציבית, כולל קצבאות פרישה, נכות ושאירים, עד גובה השכר הפטור מעיקול או עד מחצית הקצבה, לפי הגבוה מביניהם.
ההגנה על מענק העבודה היא דוגמה טובה לפער בין הזכות לבין המימוש שלה. הבנק אינו יודע מאיזה מקור הגיע כל סכום שנכנס לחשבון, ולכן עיקול על היתרה תופס גם כסף מוגן. מי שלא מציג את האסמכתה על מקור הכסף ואת מועד ההעברה, מאבד בפועל הגנה שהחוק נתן לו במפורש.
עיקול שחרג מהמותר, ארבע הדרכים לתקן
כשעיקול חרג מההגנות, הפתרון אינו שיחה עם הזוכה אלא בקשה מסודרת לרשם ההוצאה לפועל. אלה ארבעת המסלולים השכיחים, לפי הסיטואציה.
1 החוב כבר שולם, טענת “פרעתי”
חייב ששילם את החוב שבגללו נפתח התיק, כולו או חלקו, מגיש בקשה בטענת “פרעתי” על גבי טופס 236 ומסמן את סעד 119. אותה בקשה משמשת גם לטענת קיזוז, לטענת התיישנות ולמקרה שבו הצדדים הגיעו לפשרה אחרי פסק הדין. בקשה שמוגשת בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה פוטרת את החייב מהתייצבות לחקירת יכולת, כל עוד היא לא נדחתה.
מקור: כל-זכות, טענת “פרעתי” של חייב בהוצאה לפועל (עודכן 3 במאי 2026).
2 החוב אמיתי אך התשלום גבוה מדי, בקשה לצו תשלומים
חייב שמכיר בחוב אך אינו יכול לשלם אותו בבת אחת, או שאינו עומד בהצעת הפריסה שנרשמה באזהרה, מגיש בקשה למתן צו חיוב בתשלומים על גבי טופס 233, בצירוף שאלון וכתב ויתור על סודיות בטופס 529. הבקשה נשענת על מסמכים, בהם שישה תלושי שכר אחרונים או טופס 106, דפי חשבון לשישה חודשים, פירוט חיובי אשראי, אישורי קצבאות וחשבונות הבית. אותה בקשה משמשת גם לשינוי צו תשלומים קיים שהחייב כבר אינו עומד בו.
3 יש כמה תיקים בכמה לשכות, בקשה לאיחוד תיקים
חייב שנפתחו נגדו שני תיקים או יותר יכול לבקש לאחד אותם לתיק אחד, שינוהל בלשכה שבה מתנהלים רוב התיקים, והרשם קובע תשלום חודשי אחד. הבקשה מוגשת על גבי טופס 7 עם סימון בקשה מספר 73, בצירוף אותו שאלון וכתב ויתור על סודיות. שימו לב שיש תיקים שאי אפשר לצרף לאיחוד, ובראשם תיקי מזונות, תיקים שאינם כספיים כמו מימוש משכון ומשכנתה, ותיקים שבהם הוגשה התנגדות שטרם הוכרעה.
4 העיקול עצמו לא היה צריך לחול, בקשה לביטול עיקול
כשעוקלו מיטלטלין שברשימה המוגנת, כשעוקל שכר מתחת לרצפה או כשעוקל כסף שמקורו מוגן, מגישים בקשה לביטול העיקול ומצרפים את הראיה שמוכיחה את זה: תלוש שכר שמראה את הנטו, אישור על מועד קבלת מענק העבודה, או מסמך שמראה שהחפץ משמש לפרנסה. הרשם דן בבקשה על סמך מה שמונח לפניו, ולכן איכות האסמכתאות היא שמכריעה, לא עוצמת הטענה.
טבלה: באיזה מסלול מתנהל החוב שלכם
לפני שמחליטים מה מגישים, כדאי לדעת באיזה מסלול התיק בכלל נמצא. לגובה החוב יש משמעות מכרעת, והוא זה שקובע גם לאן פונים.
| המסלול | גבולות הסכום | מה מאפיין אותו |
|---|---|---|
| מסלול מקוצר בהוצאה לפועל | חוב עד 25,000 ש”ח, וסך חובות החייב עד 100,000 ש”ח | הלשכה מנהלת את התיק ביוזמתה ויוצרת קשר עם החייב להסדר תשלומים. משך הטיפול עד סגירה הוא ככלל שמונה חודשים. לא פתוח לתיקי מזונות, משכון ומשכנתה |
| מסלול רגיל בהוצאה לפועל | ללא תקרה | הזוכה מוביל את ההליכים. כאן נכנסים צו תשלומים, איחוד תיקים, חקירת יכולת וההגבלות |
| חדלות פירעון בפני רשם ההוצאה לפועל | חובות מוצהרים מעל 58,794.37 ש”ח ועד 176,923.12 ש”ח | הליך שיקום כלכלי שמתנהל במערכת ההוצאה לפועל ומסתיים בהחלטה על הפטר |
| חדלות פירעון בפני הממונה | חובות מעל 176,923.12 ש”ח | מתנהל מול הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עם נאמן, אסיפת נושים וצו שיקום כלכלי |
מקורות: כל-זכות, “הוצאה לפועל במסלול מקוצר” (עודכן 24 במרץ 2026) ו”חייב בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי” (עודכן 24 במאי 2026). הסכומים נכונים ל-2026 ומתעדכנים מדי שנה.
סדר הגודל של המעבר בין המסלולים ניכר בנתונים. ממועד כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בספטמבר 2019 הוגשו במצטבר 35,680 בקשות לפתיחת תיקי חדלות פירעון, ובשנת 2025 לבדה 1,277 חייבים קיבלו הפטר. כלומר ההליך קיים ועובד, אבל הוא אינו התשובה האוטומטית לכל חוב, ובוודאי לא לחוב קטן שאפשר לפרוס.
ההגבלות שאפשר להטיל, ומה מסירים אותן
לצד העיקולים, רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל על חייב שמשתמט מתשלום שורה של הגבלות אישיות: עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלה על קבלת דרכון או הארכת תוקפו, הגבלת שימוש בכרטיס חיוב, הגדרה כלקוח מוגבל מיוחד בבנק ישראל, והגבלה על ייסוד תאגיד או כהונה בו.
ההגבלות אינן עונש קבוע. חייב שמתייצב לחקירת יכולת, מגיש בקשה מגובה במסמכים ומתחיל לשלם לפי צו תשלומים, יכול לבקש את הסרתן או את הסרת חלקן בבקשה מנומקת הנתמכת בתצהיר. חייב שאינו מתייצב לחקירת היכולת ואינו פורע את החוב נחשב כמי שמשתמט, ואז ההגבלות מוטלות בקלות רבה יותר. ההבדל בין שני המצבים אינו גובה החוב, אלא האם החייב נוכח בהליך.
- מתעלמים מהאזהרה. באזהרה יש מועד מדויק להתייצבות לחקירת יכולת, 21 ימים ובתיקי תביעה על סכום קצוב ומשכון 30 ימים, ואי התייצבות פותחת את הדרך להגבלות.
- מסכימים בעל פה לתשלום חודשי גבוה מהיכולת, ואז מפרים אותו. צו תשלומים שנקבע על בסיס מסמכים עדיף על הסדר שנשבר אחרי חודשיים.
- מגישים בקשה בלי מסמכים. הרשם מכריע לפי מה שמונח לפניו, ובקשה בלי תלושים ודפי חשבון כמעט תמיד נדחית.
- לא בודקים מה בכלל מעוקל בחשבון. כסף מוגן שנתפס נשאר תפוס עד שמישהו מבקש לשחרר אותו ומוכיח את מקורו.
מתי הפער בין לדעת לבין לעשות דורש עורך דין
חלק מהמצבים באמת נסגרים לבד. תשלום חוב קטן במסלול המקוצר, בקשה פשוטה לצו תשלומים אחרי שקיבלתם ייעוץ, או פנייה ללשכה כדי לתקן טעות טכנית, אינם מחייבים ייצוג. במצבים אחרים הפער בין הזכות שכתובה בחוק לבין מימושה בפועל הוא בדיוק מה שעולה כסף.

מתי שווה להיוועץ, ובמה זה משנה
- יש כמה תיקים בכמה לשכות. איחוד תיקים משנה את התשלום החודשי הכולל, ודורש הצגה מסודרת של כל התמונה הכלכלית.
- המשכורת מעוקלת מעבר לרצפה שבחוק, או שהעיקול תפס כספים מוגנים כמו מענק עבודה או קצבה.
- החוב שנוי במחלוקת, כולו או חלקו, ויש בסיס לטענת פרעתי, קיזוז או התיישנות.
- הוטלו הגבלות אישיות שמונעות עבודה או יציאה מהארץ.
- סכום החוב חוצה את הסף לחדלות פירעון, וההחלטה בין פריסה להליך שיקום כלכלי היא החלטה לשנים.
באזור אשדוד והדרום, אחד המשרדים שמתמחים בדיוק בסוג התיקים האלה הוא משרד עורך דין אליהו כהן, שעוסק בהוצאה לפועל, בהסדרי חובות ובחדלות פירעון ומפרסם באתרו את תיקי ההצלחה שלו עם המסמכים. מי שנמצא מול תיק פתוח ורוצה להבין מה בדיוק אפשר לעשות בו, יכול לקרוא שם על ליווי משפטי בתיקי הוצאה לפועל ואיך נראה ההליך משלב האזהרה ועד ההסדר.
ולמי שבוחר להתמודד לבד, השורה התחתונה של הנתונים למעלה נשארת רלוונטית. כשרק 28% מהחייבים מיוצגים מול 72% מהזוכים, הפער אינו בידע המשפטי בלבד אלא בזמן, בהיכרות עם הטפסים ובידיעה מה הרשם מצפה לראות בתיק.
בדיקה עצמית לפני שפונים ללשכה
שש שאלות שכדאי לענות עליהן על דף לפני כל בקשה. התשובות הן גם המסמכים שתצטרכו לצרף.
כמה נטו נכנס בפועל, ומה המצב המשפחתי שרשום עליי
קחו את שלושת התלושים האחרונים והשוו את הנטו לשורה המתאימה בטבלה. אם הנטו נמוך מהסכום שבטבלה, לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל בקריות לא ניתן לעקל את המשכורת כלל, וזו הטענה הראשונה שצריכה להופיע בבקשה.
מתי נכנס השכר לחשבון, ומתי בדיוק הוטל העיקול
ההגנה על שכר שהופקד חלה למשך חודש מיום ההפקדה. תאריך ההפקדה ותאריך העיקול הם שני הנתונים שקובעים אם הכסף היה מוגן באותו רגע.
האם יש בחשבון כספים שמקורם מוגן
מענק עבודה מרשות המסים מוגן 90 ימים מההעברה, וקצבאות מסוימות מוגנות עד תקרה. צריך אסמכתה שמראה את מקור הכסף ואת מועד ההעברה, אחרת הבנק אינו יכול להבחין ביניהם.
מה בדיוק עוקל בבית, ומה מתוך זה ברשימה המוגנת
עברו על דוח העיקול פריט אחר פריט מול הרשימה למעלה. כלי עבודה שמשמשים לפרנסה, ציוד רפואי, תשמישי קדושה וחיות מחמד אינם ניתנים לעיקול, אלא אם החוב עצמו נוצר מרכישתם.
כמה תיקים פתוחים נגדי, ובאילו לשכות
תדפיס תיקים מהאזור האישי בהוצאה לפועל הוא המסמך הראשון בבקשת איחוד. אם יש ביניהם תיק מזונות, הוא יישאר בנפרד בכל מקרה.
האם החוב הזה בכלל שלי, ובאיזה סכום
חוב ששולם, חוב שאפשר לקזז מול פסק דין הפוך וחוב שהתיישן, כולם נטענים באותה בקשה בטענת “פרעתי”. התשובה כאן קובעת אם בכלל צריך לדבר על פריסה.
אין תשובה לאחת מהשאלות? זה הפריט הראשון לטפל בו, עוד לפני הגשת הבקשה.
שאלות ותשובות
כמה כסף מותר לעקל לי מהמשכורת
את מה שמעל הסכום המוגן שבטבלה, שנע לפי מצב משפחתי בין 2,596 ש”ח לחייב יחיד לבין 5,289 ש”ח להורה עצמאי עם שני ילדים ומעלה. אם הסכום המוגן גבוה מ-80% מהנטו, משאירים בידיכם 80% מהנטו ומעקלים 20%.
מה קורה אם כל המשכורת שלי נמוכה מהסכום המוגן
לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל בקריות, במצב כזה לא ניתן לעקל סכום כלשהו מהמשכורת, ויש להשאיר בידי העובד את מלוא שכר הנטו. את הנתון הזה צריך להציג עם תלושי שכר, כי הוא אינו ידוע ללשכה מראש.
האם בתיק מזונות אפשר לעקל את כל השכר
כן. כשמדובר במזונות שמגיעים מהחייב לבן או בת זוגו, לילדו או להורהו, אפשר לעקל את מלוא השכר וגם כספים שמוחזקים אצל צד שלישי. זה החריג המרכזי לכל ההגנות שבמדריך.
עיקלו לי את חשבון הבנק. גם מענק העבודה נתפס
מענק העבודה מרשות המסים מוגן מעיקול במשך 90 ימים מהמועד שהועבר לחשבון. בפועל הבנק אינו מבחין במקור הכסף, ולכן צריך להגיש בקשה לשחרור ולצרף אסמכתה על מועד ההעברה ועל מקור הסכום.
אילו חפצים בבית אסור לעקל
מזון ל-30 יום, ריהוט ומיטות, בגדים, כלי אוכל ומטבח, ציוד רפואי ותרופות, טלפונים ניידים ומחשבים אישיים של הבית, תשמישי קדושה, חיות מחמד, כלי עבודה שמשמשים לפרנסה בשווי עד 5,000 ש”ח, ופריט אחד מכל אחד מארבעה סוגים בשווי מוגבל. אם החוב נוצר מרכישת הפריט עצמו, מותר לעקל אותו.
שילמתי את החוב והתיק עדיין פתוח
מגישים בקשה בטענת “פרעתי” בטופס 236 עם סימון סעד 119, בצירוף אסמכתאות התשלום. אם הבקשה מוגשת בתוך 21 ימים מהמצאת האזהרה, לא נדרשת התייצבות לחקירת יכולת כל עוד היא לא נדחתה.
יש לי תיקים בכמה לשכות. אפשר לאחד אותם
ברוב המקרים כן, בבקשה על טופס 7 עם סימון בקשה 73, שמוגשת בלשכה שבה מתנהלים רוב התיקים. תיקי מזונות, תיקים שאינם כספיים ותיקים שבהם תלויה התנגדות שטרם הוכרעה אינם נכנסים לאיחוד.
מתי ההליך הנכון הוא חדלות פירעון ולא פריסת תשלומים
הליך חדלות פירעון פתוח ככלל לחייב שסכום חובותיו המוצהרים עולה על 58,794.37 ש”ח נכון ל-2026, וחובות מעל 176,923.12 ש”ח מתנהלים מול הממונה. כשהחוב נמוך מזה, או כשיש הכנסה יציבה שמאפשרת פריסה, צו תשלומים או איחוד תיקים הם בדרך כלל המסלול המעשי יותר.
מקורות
- כל-זכות, שכר עבודה שלא ניתן לעקל או לשעבד (עודכן 11 במאי 2026).
- כל-זכות, נכסים וכספים שאסור לעקל בהוצאה לפועל (עודכן 21 באפריל 2026).
- כל-זכות, בקשה לצו תשלומים של חייב בהוצאה לפועל (עודכן 29 במרץ 2026).
- כל-זכות, טענת “פרעתי” של חייב בהוצאה לפועל (עודכן 3 במאי 2026).
- כל-זכות, בקשה לאיחוד תיקים של חייב בהוצאה לפועל (עודכן 29 במרץ 2026).
- כל-זכות, הוצאה לפועל במסלול מקוצר (עודכן 24 במרץ 2026).
- כל-זכות, חייב בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (עודכן 24 במאי 2026).
- רשות האכיפה והגבייה, דוח פעילות לשנת 2025 (אפריל 2026).

